תופעות הגזענות והאנטישמיות, שחשבנו כי דעכו אחרי מלחמת העולם השנייה, לא נעלמו אלא מצאו מקום מסתור וקיום חדש ברשת האינטרנט. ד"ר לב טופר מהמחלקה למדעי המדינה מתאר כיצד יכולים גזענים וקיצוניים אחרים להביע את המסרים שלהם ללא ביקורת או חשש מרשויות החוק, ברשת האינטרנט, בזו הפופולרית וגם בזו האפלה.
ישראל היא הדמוקרטיה המדורגת ראשונה בעולם בתדירות הבחירות המתקיימות בה. פרופ׳ אשר כהן מבית הספר לתקשורת, מסביר מדוע הגענו למצב הזה וכיצד ניתן לפתור אותו.
היכולת להשתמש באמצעים האלקטרוניים ובאינטרנט ולדווח בזמן אמת על אירועים חדשותיים שינתה את משחק התפקידים בין האזרחים, מקבלי ההחלטות, התקשורת והדיפלומטיה. שי אטיאס מבית הספר לתקשורת מדבר על דיפלומטיה בין אנשים בעידן הדיגיטלי.
מלחמת "חרבות ברזל" מותירה את חותמה בכולנו והטראומה הקולקטיבית משפיעה גם על הילדים – הסופגים את המתרחש מהתקשורת ומהאווירה בבית. זאת, יש לזכור, לאחר שעברו שנים לא פשוטות עם מגפת הקורונה. כיצד ניתן לסייע להם לצמוח מהמצב, ולשמר בהם את האופטימיות והחיוניות? במסגרת פורום משותף של מומחים שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן, עלו כמה המלצות:
אנחנו עדים למלחמה המחוברת, המתועדת והמצולמת ביותר אי-פעם. הרשתות החברתיות מוצפות במידע שחלקו עשוי להיות מוטעה, מטעה ואף זדוני. ד"ר גל יעבץ, מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן, כותב על המלחמה שמתנהלת ברשת.
