Susy Grid
דקנית הפקולטה לרפואה, פרופ' אורלי אבני
איך הפכו תנאי הקרקע בעזה לנשק טקטי
המתקפה על ישראל שהחלה בשמחת תורה, ה-7 באוקטובר 23, הדגימה באופן אכזרי וכואב שחמאס השתכלל והתחזק טקטית ואסטרטגית מאז שהחל להתבסס בעזה בשנות ה-2000. "מנהרות החמאס" המפורסמות מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות זאת. פרופ' יואל רסקין מאוניברסיטת בר-אילן עקב במשך שנים אחר "האבולוציה" של המנהרות ברצועת עזה וניתח את התנאים שאפשרו את היווצרותן.
האקדמיה קוראת לאו"ם: לפעול לשחרור החטופים
400 מבכירי האקדמיה הישראלית והבינלאומית, ועוד כ-700 מומחים נוספים בתחום, ממגוון דיסציפלינות ומוסדות אקדמיים, יצאו בקריאה לקהילה הבינלאומית ולמזכ"ל האו"ם כי יפעלו באופן דחוף לשחרורם המיידי של הילדים הישראלים החטופים בעזה.
איך בונים צבא מודרני?
האם יש נוסחה מדעית לבניית צבא? אלירן שפיגלמן מהמחלקה להיסטוריה כללית, מנסה לענות על השאלה הזו ומספר איך התעצבו הצבאות לאורך ההיסטוריה ומה הקשר של תנועת הנאורות מהמאה ה-18 למבנה הכיתה הצבאית המוכר לנו היום. מראיינת: שי קלוט.
טיפול באמצעות מוזיקה
ראיון מוזיקלי עם פרופ' אבי גלבוע מהמחלקה למוזיקה, המספר על הדרכים שבהם ניתן להשתמש במוזיקה לשיפור התקשורת בין בני האדם וגם כדי להקל על הסובלים מפוסט טראומה וממחלת אלצהיימר.
מי הם הפלשתים והאם הם קשורים לפלסטינים?
האם יש קשר בין הפלשתים לפלסטינים ומדוע ארץ ישראל נקראת דווקא על שמם? פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מספר על הממצאים הארכאולוגיים שנתגלו בערים הפלישתיות הקדומות, ומסביר מדוע הפלשתים לא שרדו עד ימינו אלה.
מסכין ועד גרעין, פרק 3: אתגרי המודיעין הישראלי
מערכת המודיעין הישראלית נאלצה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים מורכבים מאז הקמתה ועד היום. ד"ר אפרים לפיד מהמחלקה למדעי המדינה, סוקר כמה מהמבצעים הגדולים של המודיעין הישראלי מאז ועד היום.
שנאה ברשת, מהפייסבוק ועד הדארק-נט
תופעות הגזענות והאנטישמיות, שחשבנו כי דעכו אחרי מלחמת העולם השנייה, לא נעלמו אלא מצאו מקום מסתור וקיום חדש ברשת האינטרנט. ד"ר לב טופר מהמחלקה למדעי המדינה מתאר כיצד יכולים גזענים וקיצוניים אחרים להביע את המסרים שלהם ללא ביקורת או חשש מרשויות החוק, ברשת האינטרנט, בזו הפופולרית וגם בזו האפלה.