ה-3 בדצמבר הוא היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. עו"ד רוני רוטלר מהקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות הפועלת בפקולטה למשפטים, מזכירה את אחד הממדים המשפיעים על חייהם של אנשים עם מוגבלויות, אך נשכחים לעתים קרובות – ממד הזמן.

הכירו את ד"ר יהונתן ברבי, בוגר תואר ראשון בביולוגיה ו-MD בפקולטה לרפואה מאוניברסיטת בר-אילן (2022).

הצורך בשינה קיים בכל האורגניזמים שיש להם מערכת עצבים, מבני אדם ועד מדוזות. עם זאת, המדע לא פענח עד כה את המנגנון הגורם לעייפות או את האופן שבו השינה מועילה לתא הבודד ולמוח. מחקרם של פרופ' ליאור אפלבום וד"ר דוד זאדה מהפקולטה למדעי החיים ומהמרכז הרב-תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, חשף את מנגנון העייפות בדגי זברה והציג הוכחות לקיומו גם בעכברים. בנוסף גילה המחקר כי בזמן השינה מתרחש תהליך של תיקון נזקים בדנ"א, השומר על הבריאות.  

לפני הבחינות יש לעבור בחינת התנסות במערכת תומקס. הבחינה נועדה לשפר את ההיכרות עם המערכת וכדי למנוע תקלות טכניות בעת הבחינה. בחני ההתנסות בתומקס יחשבו לבחנים מטיבים. סטודנטים שלא יוכלו לגשת לבוחן ההתנסות, יכנסו לבחינת הדמה כדי להתנסות במערכת תומקס באמצעות בחינה זו.

אנשים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים יותר מאחרים לבחור במקצועות שמערבים אקשן. מצד אחד מדובר בנתון לא מפתיע, אך מצד שני יש לזכור שברבים מהמקצועות האלה נדרשת יכולת קבלת החלטות יעילה. דוגמה לכך היא תפקידים פיקודיים בצבא. האם ניתן לשפר את תהליך קבלת ההחלטות של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז בתפקיד פיקודי? כיצד עושים זאת? על השאלות הללו מנסה לענות מחקרן של פרופ' רוני גבע וד"ר מילי אולינובר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.