איך ניתן להסביר פיצוצים של כוכבים, המשחררים אנרגיה בצורת קרני גמא? האם ניתן להוציא אנרגיה מחורים שחורים? הכירו את פרופ' אסף פאר מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, שמחקרו עוסק בסילונים היחסותיים (סילוני חומר הנעים במהירויות הקרובות למהירות האור ופולטים קרינת גמא) בסביבתם של חורים שחורים. מחקרו מתמקד בהרכבם של הסילונים האלה, בדינמיקה שלהם ובתהליכי הקרינה המובילים ליצירת סיגנל אלקטרומגנטי וסיגנלים נוספים, כגון קרניים קוסמיות, ניטרינים (חלקיקים הנפלטים מהשמש) וגלי כבידה.

עם התחדשות הלימודים הפרונטליים בכיתות, ריכזנו עבורכם את כל המידע על השירותים והמתקנים בקמפוס. 

התעדכנו בזמני התחלה וסיום הסמסטרים ומועדי חגים וחופשות בלוח הזמנים האקדמי 

מחקרן של פרופ' אורלי בנימין וד"ר קרני קריגל מהיחידה לחקר עוני, סביבה וחברה, עוסק באופנים שבהן אוכלוסיות פגיעות נמצאות בסיכון מוגבר אל מול תופעות שינוי האקלים. החוקרות מראות כיצד הרשויות והמדינה אינן נערכות לצמצום הסיכונים שלהם חשופים אנשים בעוני, נשים, נערות וקבוצות מוחלשות נוספות.

כיום כבר ידוע שהמין או המגדר משפיעים על התמודדות עם מחלות, תגובה לתרופות והאופן שבו מנוהלים מוסדות בריאות ותוכניות בריאות. מאמר חדש בחן עד כמה ההבנה שהחברה משפיעה על בריאותן של נשים אכן חלחלה אל הפרקטיקה הקלינית והמחקרית של הרפואה המגדרית - דיסציפלינה חדשה יחסית, המתמקדת בהשפעות המין או המגדר על הבריאות הכללית.  

החברה הבינלאומית לרפואה מגדרית, IGM, היא גוף המקדם את הרפואה המגדרית בעולם. IGM ייעצה למנהל המזון והתרופות האמריקאי FDA, ונהנית ממענקי האיחוד האירופי שנועדו לתמוך בניסוח מדיניות לפרקטיקה רפואית ולמחקר בהתאם לתובנות הרפואה המגדרית.  

שינוי האקלים וצמצום שטחי החקלאות מצד אחד וגידול האוכלוסייה מצד שני מגבירים את הצורך בהפקת המרב משטחי החקלאות הקיימים. מתוך ההבנה שגם בין שדות סמוכים יש שונות מיקרו-אקלימית, ולאור הידע האגרונומי על התנאים המיטביים הנדרשים עבור זני חיטה שונים, מחקר חדש רותם נתוני לוויין כדי לעזור לחקלאים ליצור את ההתאמה הטובה ביותר בין זני החיטה שהם מגדלים, תזמון הזריעה והחלקה המיועדת.