התופעה מוכרת: אתרים קדושים העומדים בלב מחלוקת בין קבוצות שונות בנוגע לבעלות, גישה, זכויות שימוש וההתנהגות הרצויה במקום מבחינה דתית. אתרים קדושים אלה, שיש מחלוקת לגבי השיוך שלהם, מציבים בפני נושאי דגל הסובלנות הפוליטית אתגר שאינו זוכה בתשומת לב מספקת.

טמפרטורה, איכות האוויר, קרבה לריאות ירוקות ומאפיינים סביבתיים נוספים משפיעים על מצבנו הגופני כנראה כבר מהשלב העוברי. אפידמיולוגיה סביבתית היא תחום מחקר בין-תחומי המתמקד בבחינת השפעתן הבריאותית של מגוון החשיפות הסביבתיות שאנו חווים. מחקרה של ד"ר קרן אגאי-שי מהפקולטה לרפואה של בר-אילן עוסק בבחינת הקשר בין חשיפות סביבתיות חיצוניות ("אקספוזום") מזיקות ומיטיבות ובין בריאות היילוד והילד.

כשעה - זהו משך הזמן הנדרש כיום כדי לאבחן או לשלול הידבקות בנגיף הקורונה. טכנולוגיה חדשה, המבוססת על שילוב חלקיקים מגנטיים ואמצעים אופטיים, עשויה לצמצם את זמן ההמתנה ולזהות במהירות חולים. יעילותה של הטכנולוגיה החדשה כבר הוכחה באיתור נגיפי זיקה ואחרים.

האופן שבו תאי עצב מקודדים מידע הוא חידה המעסיקה שנים ארוכות את חוקרי המוח. מחקר שערכה אילה מצנר בהנחיית פרופ' יזהר בר-גד, הראה כי לתאי עצב בגנגליונים הבזאליים (תאי עצב הממוקמים בעומק המוח וקשורים לוויסות תנועות רצוניות) יש רפרטואר דינאמי של תכונות חישוביות, המשתנות לנוכח סוגים שונים של קלט, ותלויות במצב הפנימי של תא העצב; זאת בניגוד מוחלט למודלים חישוביים קלאסיים, המניחים כי נוירון הוא בעל יכולות קידוד סטאטיות שאינן משתנות לנוכח תנאי קלט שונים.

ספינטרוניקה הוא ענף משגשג של ננו-אלקטרוניקה השונה מהאלקטרוניקה המסורתית. באלקטרוניקה המסורתית נעשה שימוש במטען החשמלי של האלקטרון, ואילו בספינטרוניקה נעשה שימוש גם בספין - המומנט המגנטי שהאלקטרון נושא.

האזורים סביב הקוטב עוברים בעשורים האחרונים תהליך של הפשרה. בנוסף להמסת הקרחונים, המוכרת לנו, גורם תהליך ההפשרה לשחרור גזי חממה, המאיצים את ההתחממות הגלובאלית. בשל כך, נודעת חשיבות רבה לשיטות מדעיות המאפשרות מעקב, אך עד לאחרונה כמעט שלא היו כאלה. פרופ' וינשטיין והדוקטורנט דותן רותם יצאו לחקור בשיטות חדשניות את הפרמפרוסט באזור הקוטב הצפוני.

מחקרים שנעשו בקרב בני הדור השני לשואה מלמדים כי ילדיהם של ניצולי שואה שסבלו מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), נמצאים בסיכון גבוה ל-PTSD בעצמם.

הישראלי הממוצע חבר ב-11 קבוצות פייסבוק, שחלק מהן עשויות להיות קבוצות תמיכה, בין היתר בתחומים רפואיים.

חלק גדול מהמחקרים על גבריות בבית הכלא מתמקד באווירת הגבריות המוקצנת במתקני הכליאה, המעודדת תוקפנות והסתרת פגיעוּ

ההשלכות של נגיף הקורונה על בריאותן של נשים הרות ועל התפתחות העובר טרם התבררו, ולכן יש עמימות בדבר רמת האיום והמשמעות במקרה הידבקות. פרופ' אורית טאובמן-בן-ארי מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן והדוקטורנטיות מרים חסון וסלאם אבו-שרקייה בחנו מצוקה של נשים בהיריון בצל התפרצות נגיף הקורונה.