פרס לחדשנות מדעית ניתן לפרופ' חפציבה ליפשיץ מטעם רקטורית אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' מרים פאוסט. הפרס ניתן על המחקר: לימודים אקדמיים לתואר ראשון תרמו לשיפור מנת המשכל של סטודנטים עם מוגבלות שכלית.
פרופ בתיה חפציבה ליפשיץ ראש התכנית לתואר שני בחינוך מיוחד- מוגבלות שכלית עומדת בראש פרוייקט "עוצמות" – שילוב אקדמי בן 3 שלבים ל-58 בוגרים עם מוגבלות שכלית (מש"ה). בתכנית לומדים 6 סטודנטים עם וללא תסמונת דאון לתואר ראשון.
למרות החשיבות הגבוהה של המשך צריכת שירותי בריאות של חולי סרטן גם במהלך מגיפת הקורונה, מחקר חדש שנערך בקרב 200 חולי סרטן מרחבי הארץ חושף כי חלה ירידה משמעותית בצריכת שירותי בריאות. במחקר נמצא כי חולי סרטן מדווחים על ירידה משמעותית בקשר עם רופא משפחה, רופא אונקולוג ואחות מטפלת מאז פרוץ הנגיף בישראל. המחקר נערך ע"י ד"ר שירי שנאן-אלטמן, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן, ד"ר ענבר לבקוביץ, מרצה בכירה,הפקולטה ללימודים מתקדמים, מכללת אורנים וגיא תבורי, עובד סוציאלי, מנכ"ל הקרן ע"ש רות ורובל.
מכון אירופה בראשותו של פרופ' שלמה שפירא במחלקה למדעי המדינה זכה במענק מחקר תחרותי של משרד המדע לביצוע מחקר חדשני על לוחמה ביולוגית, השלכותיה ודרכים להתמודד איתה. המחקר מוענק במסגרת התוכנית המיוחדת של המדען הראשי למחקרים דחופים בתחום משבר הקורונה.
פרופ' יובל פלדמן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ערך בשבועות האחרונים מחקר עומד הבוחן מה הניע את האנשים לציית למדיניות הסגר. במחקר השתתפו 509 איש, גברים ונשים. ע"פ המחקר, אנשים לא מאמינים למדע ולכן צריך להשקיע בהסברה מותאמת אישית לכל אוכלוסייה כדי לייצר הנעה לפעולה. עוד עולה מהמחקר כי אנשים צריכים פסיליטיס ונורמה חברתית כדי לציית להוראות וזה משמעותי יותר מסנקציות ולכן מבחינה מחקרית, מלונות הקורונה הצדיקו את עצמם.
נגיף הקורונה שמסעיר את העולם מהווה אחד האתגרים המשמעותיים למערכות בריאות בכל מקום בו התפרץ. לצד זאת המשבר הנוכחי מדגיש עד כמה השפעות הנגיף משתנות ונוגעות בחלק מהאוכלוסייה בצורה קשה ובחלק בצורה קלה יותר. הדבר נכון גם לאזור הגליל לו מספר מאפיינים אשר דורשים תשומת לב מיוחדת להתמודדות עם הנגיף: הרכב האוכלוסייה הכולל קבוצות מיעוט מגוונות מהחברה הישראלית, רמה סוציו-אקונומית נמוכה ונגישות נמוכה לשירותי רפואה ולעדכונים בנושאי הבריאות. כמו כן, אזור הגליל בעל שכיחות גבוהה של אנשים עם גורמי סיכון לנגיף כמו סוכרת, עישון ומחלות ריאה כרוניות.
טכנולוגיה חדשנית שפותחה במעבדה של פרופ' דורון אורבך באוניברסיטת בר-אילן מאפשרת ייצור חומר חיטוי ממי ברז פשוטים, וחיסול חיידקים ונגיפים ללא הנזקים הסביבתיים של חומרי החיטוי הקיימים. ד"ר ערן אברהם וד"ר יצחק כהן ממעבדתו של פרופ' דורון אורבך במחלקה לכימיה והמכון לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים, הצליחו להתאים טכנולוגית מים שפיתחו להיות אמצעי לוחמה בנגיפים ,באמצעות בדיקות מקיפות שנערכו על ידי ד"ר אינה קלט וד"ר טטיאנה שטיינברג-בורודיאנסקי ממעבדתה של פרופ' רונית שריד מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. שם הוכח מחקרית כי הפיתוח הייחודי קוטל גם ורוסי קורונה.
בהעדר תרופה או חיסון, המלחמה הנוכחית בקורונה מתמקדת בבידוד חברתי, החל ממגבלות תנועה וכלה בסגר מלא והפעלת משק לשעת חירום. התחזיות הנוכחיות צופות שמצב זה יימשך לאורך זמן - שבועות ואף חודשים - ויעמיסו נטל כבד על המשק ועל החברה. האתגר המרכזי הוא שלא ניתן לבודד באופן סלקטיבי את החולים, שכן חלק ניכר מנשאי הווירוס לא מפתחים סימפטומים לתקופה של מספר ימים, לעתים עד שבועיים. נשאים אסימפטומטיים אלו הם למעשה חולים סמויים, שממשיכים בפעילות ומפיצים את הווירוס בבלי דעת. נראה, אם כן, שאין ברירה אלא לכפות הסגר כללי על כלל האוכלוסייה, שכן לא ניתן להבחין בין מי שנחשף לנגיף וכבר מדבק, למי שעודנו בריא.
אוניברסיטת בר-אילן משיקה את "בר-דעת"- אפליקציית הפודקאסטים האוניברסיטאית הראשונה, המייצרת לאוניברסיטה מובילות בתחום הרחבת הדעת מחוץ לגבולות האקדמיה. בכל שנה השימוש בפודקאסטים עולה באופן משמעותי, בשנתיים האחרונות עלה השימוש בפודקאסטים בעולם, ב-60%, והצפי הוא ל1.8 מיליארד מאזינים, עד 2023. כיום מאזינים למעלה מ-225 מיליון אנשים, בכל שבוע. כ-38% מקשיבים לפודקאסטים למעלה מ-5 ימים בשבוע, 35% מהם, דרך הנייד.
סגל המרצים והסטודנטים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן ע"ש עזריאלי בצפת שותפים למאמצי הצוותים הרפואיים לבלימת התפשטות הקורונה ולטיפול בחולים. זמן קצר לאחר התפרצות המגיפה בישראל, עשרות מתלמידי הפקולטה ביקשו להתנדב ולהצטרף לפעילות המערך הרפואי באזורם. התאחדות הסטודנטים הארצית שנענתה לאתגר והכשירה כ-100 מהם לפעול בשיתוף עם ארגון מגן דוד אדום.
כ-60 צוותי מחקר מאוניברסיטת בר-אילן עובדים מסביב לשעון על מחקרים להתמודדות עם נגיף הקורונה. את הפעילות המחקרית הענפה מובילים נשיא האוניברסיטה פרופ' אריה צבן וסגנית הנשיא למחקר פרופ' שולה מיכאלי שזיהו את הערך של מחקר בינתחומי שיתן מענה לכל ההיבטים המורכבים של ההתמודדות עם הנגיף, החל מהפן המדעי-רפואי ועד ההיבט הסוציאלי פסיכולוגי.
