מרכז ערים חכמות של אוניברסיטת בר-אילן יתחיל בימים הקרובים ניסוי חדשני בשאטל - מיניבוס - אוטונומי שמטרתו  לנייד חולי קורונה או ציוד הדורש בידוד. השאטל האוטונומי יופעל מרחוק ללא נהג או מפעיל, ויאפשר הסעה של חולי הקורונה המבודדים למטרות רפואיות וצמצום מגע החולים עם עובדי בית החולים שימנע הדבקה מיותרת של אנשי צוות או נהגים. בנוסף, תיבחן האפשרות להשתמש ברכב האוטונומי להעברת תרופות, כביסה ומזון בבתי החולים למתחמי מבודדי הקורונה.

‏‎את הניסוי הראשון מסוגו בישראל יוביל צוות בראשותו של פרופסור אייל יניב, ראש בית הספר למנהל עסקים ומנהל המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר-אילן.

דו"ח חדש שפורסם בוחן את תפקוד הפרלמנטים בעולם תחת איום הקורונה. ד"ר איתי בר-סימן-טוב מהפקולטה למשפטים בחן כיצד מתפקדים 26 פרלמנטים דמוקרטים בעולם בעת משבר הקורונה. הדו"ח עומד על האתגרים שמציב וירוס הקורונה בפני בתי מחוקקים, שמטבעם בנויים על התקהלות של המחוקקים. הדו"ח עומד גם על החשיבות הקריטית שבהמשך פעילות הפרלמנט והפיקוח הפרלמנטרי בעת משבר הקורונה. בישראל, התפרצות הנגיף נכרכה במשבר הפוליטי העמוק שבו המדינה מצויה לאחר שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה ברורה.

התפרצות הקורונה מאלצת רבים להתחיל לעבוד מהבית, על היתרונות והחסרונות של עבודה במתכונת הזאת. פרופ' ליאת קוליק מבית הספר לעבודה סוציאלית בבר-אילן, מסבירה על המשמעויות של מה שעשוי להיות פתרון זמני או ארוך טווח עבור רבים מאתנו.

לווירוס הקורונה יש השלכות קשות על האוכלוסייה המבוגרת, שחלקן עלולות להיות מסוכנות אף יותר מהפגיעה הבריאותית. פרופ' עמית שרירא, פסיכולוג קליני המתמחה בגיל השלישי, ופרופ' ליאת איילון מבית הספר לעבודה סוציאלית, מדברים על הקשיים של בני הגיל השלישי בהתמודדות עם משבר הקורונה ועל תפקידה של החברה בצמצום הפגיעה.

לעסוק במדע פירושו לחוש תשוקה לדעת יותר, להבין יותר ולנסות למצוא מענה לשאלות שטרם נמצאו להן תשובות ולעיתים אפילו לא נשאלו עדיין. לעסוק במדע זה להתאהב במושא המחקר שלך ולנסות להבין אותו טוב יותר. כך, שנים ארוכות מנסה פרופ' שריד להבין את עולם הנגיפים ואת התבונה שמאפשרת להם לשרוד בעולם החי למרות היותם חלקיקים זעירים של חומר הכולל מידע גנטי מצומצם, מספר קטן של חלבונים ולעיתים מעטפת שומנית.

משבר הקורונה הוא חסר־תקדים. משרדי הממשלה, בהובלת משרד הבריאות נדרשים כעת לאספקת מידע, מענה כמעט ישיר לאזרחים בהיקפים שמעולם אף גוף ציבורי בישראל לא נדרש לו קודם לכן ואתגרים דיגיטליים נוספים שבינהם: למידה מקוונת, עבודה מרחוק, קבלת שירותים, מעבר לפעילויות בענן ועוד יישומים רבים, וזאת יחד עם התמודדות מול הפצה של דיסאינפורמציה ופייק ניוז. גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע פירסם מאמר בנושא זה בעיתון "הארץ". 

האם חיטוי המטוסים יעיל? על סיכויי הדבקה בין מדינות שונות ועל ההחלטה לסגור את רשויות התעופה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. הקורונה מנקודת מבטו של המתמטיקאי וחוקר רשתות התחבורה ד"ר ברוך ברזל. ראיון עם ד"ר ברזל התפרסם בעיתון "גלובס".

השבוע התקיימה פתיחה של תערוכה חדשה במחלקה לאמנות יהודית בשיתוף הפקולטה למדעי הרוח. התערוכה "דיוקנאות ישראל במדריכי תיירים ואלבומי תמונות, משנת 1948 ועד ימינו" הינה חלק ממחקר חדש הבוחן את האופן בו נבנה דימויה של ישראל באלבומי תמונות ומדריכי טיולים בעברית ובצרפתית, מאז קום המדינה. את המחקר עורכת פרופ' גליה ינושבסקי מהמחלקה לתרבות צרפת ואוצרי התערוכה הם ד"ר צבי אורגד ואפרת פרידנזון-הריסון.

השבוע התקיים באוניברסיטה טקס הענקת פרסי נשיא האוניברסיטה ודיקן בית הספר ללימודים מתקדמים לדוקטורנטים על פרסום מאמרים. 34 דוקטורנטים מצטיינים קיבלו פרס. בטקס השתתפו ונשאו ברכות פרופ' אריה צבן, נשיא האוניברסיטה, פרופ' מרים פאוסט, רקטור האוניברסיטה ופרופ' אריאל בנדור, דיקן בית הספר ללימודים מתקדמים. בקהל ישבו 34 דוקטורנטים מצטיינים והמנחים האקדמיים שלהם מהפקולטה למדעי היהדות, הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי החברה.

סטודנטים סינים שהיו אמורים לקחת חלק בכנס סייבר בינלאומי שמתקיים בימים אלה באוניברסיטת בר-אילן, לא יכלו להגיע בגלל הקורונה.

בכנס לוקחים חלק כ-200 סטודנטים מכל העולם.

מתוך סולידריות למשתתפים שלא יכלו להגיע, החליטו במרכז הסייבר לשדר את הכנס בשידור חי וגילו שהעניין גדול בהרבה מכמות הסטודנטים שהיו אמורים להגיע.