Skip to main content
14.06.2022 | טו סיון התשפב

שש חוקרות זכו בתשפ"ב במלגת בתר-דוקטורט לנשים

מספר המלגות, המוענקות בכל שנה על ידי האוניברסיטה, הוגדל לאור רמתן הגבוהה של המועמדות

תמונה
post

בכל שנה מעניקה אוניברסיטת בר-אילן שלוש מלגות בתר-דוקטורט לבוגרות תואר שלישי. השנה יקבלו את המלגה שש חוקרות צעירות מבטיחות. הגדלת מספר המלגות היא תולדה של הרמה האקדמית הגבוהה של כל המועמדות. מטרת המלגה לסייע לחוקרות מבריקות להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים בדרכן של נשים להתקבל כחברות סגל במוסדות אקדמיים.

פרופ' אורנה ששון-לוי, יועצת נשיא אוניברסיטת בר-אילן להוגנות מגדרית, מסבירה מדוע האוניברסיטה מעניקה מלגה מיוחדת לנשים, אף שקיימות מלגות רבות נוספות לבוגרי ובוגרות תואר שלישי המעוניינים להמשיך לבתר-דוקטורט בחו"ל:

"היחידה להוגנות מגדרית מעניקה  מלגות בתר-דוקטורט (פוסט) המיועדות לממן לנשים נסיעה לחו"ל  כבר הרבה שנים. המלגות נועדו לסייע לדוקטורנטיות מבריקות להתגבר על החסם העיקרי העומד היום בפני נשים בדרכן לקריירה אקדמית - הקושי בנסיעה לפוסט-דוקטורט בחו"ל. מחקר פוסט-דוקטורט בחו"ל מהווה היום תנאי מחייב לקבלת משרה אקדמית. אולם, בגלל מבנה המשפחה הטיפוסי בישראל, שבו הגבר הוא המפרנס העיקרי, קשה יותר לנשים לקחת את כל המשפחה לחו"ל, לעתים לתקופה של ארבע ואף חמש שנים. כדי לתמוך בנסיעה של נשים לפוסט-דוקטורט, ועל ידי כך לשנות בהדרגה את המבנה המגדרי של הסגל האקדמי, מעניקות כל האוניברסיטאות, ובכללן אוניברסיטת בר-אילן, וכן קרנות אקדמאיות והמל"ג-ות"ת מלגות ייחודיות לנשים. הענקת המלגה מותנית בהזמנה למעבדה או קבוצת מחקר באוניברסיטה יוקרתית בחו"ל.

פרופ' ששון- לוי מציינת שגם עם המלגה, הנסיעה למחקר פוסט-דוקטורט איננה קלה. במדעים המדויקים נוסעים לפוסט-דוקטורט לארבע שנים או יותר. המלגה שאוניברסיטת בר-אילן מעניקה מסייעת, אך איננה מספיקה והחוקרות שנוסעות מסתמכות על מלגות נוספות, למשל מהקרן הישראלית למדעים וקרן רוטשילד. המלגות הייחודיות לנשים הן חלק ממדיניות מכוונת לעידוד נשים ולהגדלת שיעור נשות הסגל, במיוחד במדעים המדויקים, בהם יש ייצוג חסר של נשים".

פרופ' ששון-לוי ופרופ' רונית שריד, דיקנית בית הספר ללימודים מתקדמים, מקיימות פעמיים בשנה מפגש הכנה לבתר-דוקטורט. במפגש האחרון, שהתקיים בתחילת מאי, השתתפו 86 סטודנטיות וסטודנטים.

אלה מלגאיות הבתר-דוקטורט של היחידה להוגנות למגדרית של בר-אילן לשנת תשפ"ב:

ד"ר ענת ויונטה מהמחלקה לפיזיקה: בלימודי הדוקטורט חקרה ד"ר ויונטה את ארגון הגנום בתאים חיים ואת השפעת חלבונים שונים על הדינמיקה של ה-DNA. ארגון הגנום בגרעין חיוני לתפקוד התא ולבקרת גנים. היעדר ארגון פוגם ישירות בתפקוד התא ומתבטא במחלות ותסמונות שונות. לכן, המנגנונים האחראיים על ארגון הכרומוזומים בטריטוריות מוגדרות, לרבות תפקיד החלבונים המבניים שלוקחים חלק בארגון זה, הם נושא מחקר חשוב.

ד"ר קרן ירמיה מהמחלקה לפסיכולוגיה: ד"ר ירמיה מבקשת לזהות את הקשר בין  גורמי חוסן ופגיעות בהתפתחות פסיכופתולוגיה בקרב ילדים החשופים לטרור באופן מתמשך, וביניהם הורמונים, מרקרים של מערכת החיסון וקשר הורה-ילד. עבודת הדוקטורט שלה היא חלק ממחקר אורך המשווה משפחות מאזור עוטף-עזה ומשפחות ממרכז הארץ, וכולל הערכה של הפסיכופתולוגיה של האימהות והילדים, ניתוח התנהגותי של האינטראקציה ביניהם, ומדידת ההורמונים קורטיזול ואוקסיטוצין לצד מרקר של מערכת החיסון (s-IgA). ממצאי מחקרה מדגישים את חשיבותו של סגנון ההורות על ההתפתחות הנפשית של הילדים החיים במציאות ביטחונית מאתגרת, כמו גם את האופנים שבהם סגנון ההורות משפיע על ויסות המערכת ההורמונאלית של הילדים.

ד"ר סרינה שבסו מהפקולטה לרפואה בצפת: במסגרת פוסט-דוקטורט חוקרת ד"ר שבסו במעבדתו של פרופ' האנס קלברס ממכון הוברכט בהולנד. במחקר משתמשים החוקרים והחוקרות בתאי גזע ליצירת אורגנואידים (מיני איברים) במבחנה, כדי ללמוד אילו מנגנונים מבקרים את פעילות תאי הגזע במצבי בריאות וחולי.

שילת נחום מהפקולטה לחינוך: במחקר הדוקטורט, בחנה שילת את תפקידם של סוגי גמישות שונים בניבוי והסבר פיתוח תסמיני פוסט-טראומה ודיכאון בקרב אוכלוסיות שונות, ביניהן לוחמי אש ואזרחים. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות שבגמישות קוגניטיבית ורגשית להתמודדות מיטבית עם אירועים טראומטיים. במחקר הפוסט-דוקטורט מבקשת שילת לזהות ליקויים התנהגותיים ומוחיים בתגובה לתגמול בקרב נפגעי התעללות והזנחה בילדות תוך שימוש במגוון כלים ביניהם EEG, fEMG ו-fMRI.

 שירה רוט מהפקולטה להנדסה: במסגרת מחקר הדוקטורט, פיתחה רוט שיטה מהירה ורגישה לזיהוי אינטראקציות בין חלבונים. זיהוי אינטראקציות אלה הוא בעל חשיבות רבה הן למחקר בסיסי והן למחקר קליני, שכן קשרים רבים בין חלבונים מעורבים בהתפתחות מחלות שונות. בהשתלמות הפוסט-דוקטורט תתמקד שירה בזיהוי מוקדם של מחלות בצורה לא פולשנית.

תמר בר-און מהמחלקה למתמטיקה: בר-און חוקרת במתמטיקה עיונית, בתחום האלגברה. היא מתמקדת בעיקר בחבורות פרוסופיות ואלגברות פשוטות. שני המבנים האלו הם אבני יסוד בתחום החוגים והחבורות, וכלי רב עוצמה להבנת הרחבות שדות ותורת גלואה.