Skip to main content
12.11.2023 | כח חשון התשפד

90 אלף טון של דיפלומטיה

ד"ר טל טובי מהמחלקה להיסטוריה: "הצבתה של נושאת המטוסים באזור מסוים היא הצהרת כוונות מדינית ברורה של ארצות הברית"

תמונה
נושאת המטוסים

ד"ר טל טובי מהמחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן מתאר את יכולות נושאות המטוסים האמריקאיות, וסוקר אירועים היסטוריים שבהם הציבה ארה"ב נושאות מטוסים באזורי משבר: 

בין אבני הבניין של ההגנה על ישראל במלחמה הנוכחית בולטות נושאות המטוסים העוצמתיות שהציבה ארה"ב במזרח התיכון. ד"ר טל טובי, חוקר היסטוריה צבאית אמריקנית, מהמחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר-אילן, מזכיר את ההיסטוריה של נושאות המטוסים האמריקאיות במזרח התיכון.

שליחת נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) התקבלה בישראל כאות לתמיכתו הבלתי מסויגת של הממשל האמריקני והעומד בראשו במדינת ישראל בשעותיה הקשות ביותר. אך שליחתן של נושאות מטוסים אמריקניות למזרח התיכון ובסמוך למפרץ הפרסי איננה צריכה להפתיע. זאת גם אם היא תורגמה מייד לתמיכה אמריקנית בישראל.

מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה ניתן למצוא מאות מקרים בהם ארצות הברית העבירה נושאות מטוסים לאזורים בהם התחוללו משברים או שהיה חשש כי יתפתח כזה. לאור זאת ידועות בארצות הברית שתי אמירות פופולאריות, שלמעשה מסבירות היטב את מקומה של נושאת המטוסים בתפיסת הביטחון ומדיניות החוץ של ארצות הברית. האמירה הראשונה היא כי נושאת המטוסים מהווה 90 אלף טון של דיפלומטיה. האמירה השנייה, המיוחסת לנשיא קלינטון, אך רלבנטית ביותר גם לנשיאים שהיו לפניו (ובוודאי לאלה שבאו לאחריו), היא כי כשידיעה על משבר, בחלק עולם כלשהו, מגיעה לחדר המצב של הבית הלבן הנשיא תמיד שואל היכן נמצאת נושאת המטוסים הקרובה ביותר. שתי אמירות אלו מתחברות להפעלתו של צי נושאות המטוסים של ארצות הברית מאז 1945.

במקרים רבים, כדוגמת החשש כי סין תפלוש לטאיוון (1954, 1958) או תנצל תמרון צבאי לפלישה כזו (1996) קדמה ארצות הברית נושאות מטוסים לעבר טאיוון. תמרון זה הביא לכך שהמשברים מול סין הסתיימו. במקרים רבים, כדוגמת מלחמת קוריאה (יוני 1950) או פלישת עיראק לכווית (אוגוסט 1990), התגובה הראשונית האמריקנית, קודם לשליחת כוחות לבסיסים יבשתיים, הייתה שליחת נושאת מטוסים. כך למשל ימים ספורים לאחר הפלישה לכווית כבר נמצאה נושאת המטוסים אייזנהאואר (CVN-69) בעמדה ממנה אתה יכולה לשגר את עוצמתה האווירית במידה ועיראק תתקוף את ערב הסעודית.

על נושאת מטוסים נמצאים עשרות כלי טיס מסוגים שונים כשהגרעין הקרבי העיקרי הוא מטוסי קרב, כיום בעיקר F/A-18 Super Hornet ובחלקן גם ה-F-35B. אך נושאת המטוסים איננה פעולת לבדה והיא למעשה מרכזה של קבוצת קרב בה נמצאו פלטפורמות ימיות ותת ימיות שונות המספקות הגנה לנושאת המטוסים אך גם יכולות התקפיות ובעיקר שיגור טילים.

כמו כן לקבוצת הקרב מצטרף גם כוח משלוח של לוחמי מארינס. באם נזכור כי לארצות הברית יש כיום 11 נושאות מטוסים בשירות פעיל וכן כי במקרה הצורך היא יכולה לרכז מספר נושאות מטוסים (והמעטפת שלה) בזירה נתונה הרי לפנינו עוצמת אש כבירה אשר מסוגלת לנהל מבצעים בכל שעות היממה. כמו כן היכולת לתדלק מטוסים באוויר מאפשרת למטוסי נושאת המטוסים לפעול הרחק ממנה.

בכך נמצא יתרון נוסף של הנושאת המטוסים בהשוואה לכוחות צבאיים אחרים של ארצות הברית. נושאת המטוסים משייטת בדרך כלל במים בינלאומיים ואיננה מפרה את הריבונות הטריטוריאלית של מדינה כזו או אחרת. בכך נמנע מארצות הברית הצורך בתמרונים דיפלומטיים להצבת כוחות בזירות לחימה או בהגנה על הכוחות מפני מתקפות, כפי שקורה למשל לבסיסים אמריקניים בסוריה.

הצבתה של נושאת המטוסים באזור מסוים היא הצהרת כוונות מדינית ברורה של ארצות הברית. במידת הצורך היא גם מספקת מענה ראשוני וקטלני מול אויב שיבחר לאתגר את ארצות הברית.

כתבה בנושא זה עם ד"ר טל טובי בגלובס