"גדלתי בריברדייל, ארה"ב, ועליתי לישראל לפני שלוש שנים. שירתי שנה וחצי במח"ל, תוכנית שבה נוער יהודי מחו"ל מתנדב לשירות בצה"ל, ביחידה של חיפוש והצלה. זו היתה תקופה משמעותית, אך לא פשוטה - הן ברמה הפיזית, כיוון שנשאתי משקל של כשני שלישים ממשקל הגוף שלי; והן ברמה הנפשית, כיוון שהיו משמרות ארוכות ושהיות ממושכות בבסיס. למרות הקושי זו הייתה הדרך הטובה ביותר ללמוד עברית ולהשתלב בחברה הישראלית. אין לך זמן לחשוב על דברים, ואחרי שנה וחצי פתאום הבנתי שהשירות הסתיים".
לניל בר, דוקטורנט במחלקה להיסטוריה, היו תוכניות ל-7 באוקטובר. "כבר קנינו כרטיסים לספארי, לפני שהילדים חוזרים למסגרות". הוא נזכר, "הייתי ער עם הקטנה, כשבדיוק אשתי באה להחליף אותי כדי שאוכל לנוח קצת לפני שיוצאים. חמש דקות אחרי שנשכבתי לנוח, היו אזעקות. עוד הספקנו להתבדח על העניין בחדר המדרגות, ואז הגיעו בווטסאפ הסרטונים של הטנדר בשדרות - הבנתי שזה לא עוד אירוע רגיל ושספארי כבר לא יהיה. בצהריים כבר הגיעה אלי הקריאה לעלות על מדים".
מה תפקידו של המודיעיו במלחמה א-סימטרית, איך ניתן להבין על בסיס זה את מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס בשבעה באוקטובר, ומהם הלקחים שיש להפיק להמשך התנהלותה של מדינת ישראל במערכה הזו? ד"ר נתנאל פלמר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון מנתח את המאמצים שעשה ארגון הטרור חמאס במטרה לאסוף מידע מודיעיני על מדינת ישראל, ובמקביל את הפעולות שנקט די לסכל איסוף מידע מודיעני לגביו.
