מין יחיד שפולש למערכת אקולוגית גורם להתמוטטותה. מתקפת סייבר על מערכת החשמל גורמת לקריסה חמורה. אנחנו מודעים להיתכנותם של אירועים כאלה, אך רק לעתים נדירות הם אכן מסתיימים בתוצאות כה חמורות. אם כן, מה גורם למערכות להיות כה יציבות ועמידות ולשרוד הפרעות חיצונית כאלה? מערכות אלה נוצרו ללא תוכנית מתאר, הן נטולות תכנון מרכזי ואף על פי כן מציגות פונקציונליות אמינה באופן יוצא מן הכלל.

כבכול שנה, גם בתשפ"ג העניקה אוניברסיטת בר-אילן תוארי דוקטור לשם כבוד לאנשי ציבור, מדע, רוח ואמנות, מן הארץ ומחו"ל, שבלטו בתרומתם הייחודית לחברה ולמדינה. עם מקבלי התואר השנה נמנו כוכבי התוכנית הוותיקה "זהו זה!" גידי גוב, דבל'ה גליקמן, שלמה בראבא, מוני מושונוב ואבי קושניר, שנבחרו לקבל את התואר המכובד בזכות תרומתם לתרבות הישראלית. 

התוכנית "זהו זה!" עלתה לראשונה לאוויר בשנת 1978 ושודרה ברציפות עד שנת 1998. במהלך מגפת הקורונה, תאגיד השידור הציבורי כאן 11 העלה את התוכנית מחדש והיא משודרת בהצלחה מדי שבוע.

מגמת לימודי אסיה באוניברסיטת בר-אילן זכתה בתשפ"ג במענק מיוחד מטעם האקדמיה ללימודים קוריאניים. המענק, בסך 650 אלף שקל לשלוש שנים, ישמש את התוכנית שהביקוש לה הולך וגובר בשנים האחרונות, לצורך קידום מחקר, חלוקת מלגות, עריכת כנסים ואירועים בתחום לימודי קוריאה.

למידה עמוקה היא מרכיב מרכזי במימוש משימות הבינה המלאכותית, אולם מאמר שפורסם לאחרונה מראה שניתן לממש משימות אלה באמצעות ארכיטקטורות רדודות יותר המבוססות על מבנה רשתות הנוירונים במוח.

רשת הנוירונים התאורטית הראשונה, "פרספטרון", הוצגה לפני כ-65 שנים וכללה שכבה אחת בלבד. אולם, כדי לספק פתרונות למשימות סיווג מורכבות יותר הוצגו בהמשך ארכיטקטורות רשתות מתקדמות יותר הכוללות שכבות feedforward רבות.