Skip to main content

Susy Grid

נעמי שמר

שירה של נעמי שמר,  "עצוב למות באמצע התמוז", נכתב 35 שנים לפני מותה בתאריך ז' בתמוז וכאילו מנבא את מותה. שמר באה לעולם בי"ז בתמוז, ותמיד הוטרדה מהעובדה שנולדה ביום אבל לעם ישראל . ד"ר טלילה אלירם מהמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן כותבת על הקשר של נעמי שמר למקורות, שאינו מובן מאליו בהיותה של שמר בת כנרת, קבוצה שלא הייתה קשור לזרם הדתי.

פרס ביאליק לשנת 2022 לפרופ' אבי שגיא

פרס ביאליק לספרות יפה וחוכמת ישראל, הוענק בשנת 2022 לפרופ' אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה. פרופ' שגיא כתב וערך למעלה מ-40 ספרים ומאות מאמרים בתחומי הפילוסופיה הכללית והיהודית, ההלכה, חקר הספרות וביקורת התרבות. נוסף על כך הוא עמית מחקר במרכז קוגוד לחקר המחשבה היהודית ולהגות עכשווית במכון שלום הרטמן, עורך את סדרת הספרים "פרשנות ותרבות" ועורך שותף בכתב העת "תרבות דמוקרטית".

הדור החדש של ההדמיות הכימיות

מיפוי כימיקלים משמש לניתוח הרכב כימי של חומרים ודגימות בתחומים רבים, מכימיה וביולוגיה ועד ארכאולוגיה וניתוח יצירות אמנות. מחקר שבוצע באוניברסיטת בר-אילן שיפר את הביצועים של המיפוי הכימי בתחום קרני הרנטגן בעזרת טכנולוגיה שנקראת "הדמיית רפאים", והתוצאה היא מיפוי מדויק, יעיל ומפורט.

נמצא המנגנון שיוביל לריפוי מחלת השינה

טפיל הטריפנוזומה גורם למחלת השינה טריפנוסומיאזיס, שבשלביה המתקדמים פוגעת במערכת העצבים וללא טיפול מידי עלולה להביא למוות. המחלה נגרמת על ידי טפיל חד-תאי המועבר לדמם של יונקים באמצעות עקיצה של זבוב הצה-צה, הנפוץ באפריקה. בשנים האחרונות המחלה הגיעה גם למערב על ידי שמטיילים שנדבקו בטפיל. מחקר חדש מצא את נקודת התורפה של הטפיל ובכך פתח פתח לפיתוח תרופה מצילת חיים.

האנטיביוטיקה הובילה להתנהגות תוקפנית

מחקר בתחום המיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי המעי) מצביע על קשר בין טיפול באנטיביוטיקה ובין התנהגות. המחקר הראה שמניפולציה שבוצעה על המיקרוביום של זבובי פירות באמצעות חשיפה לאנטיביוטיקה הובילה להתנהגות תוקפנית יותר, וכן לעלייה ברמת הפרומונים והקולטנים הקשורים להתנהגות תוקפנית.

תוכנית לימוד חדשנית משלבת פיזיקה, מדעי המחשב וטכנולוגיות קוונטיות

המחלקה לפיזיקה והמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר־אילן פותחות תוכנית חדשה לתואר ראשון חד־חוגי בפיזיקה חישובית קוונטית. התוכנית משלבת ידע מעמיק עם כלים פרקטיים ומתמקדת בטכנולוגיה קוונטית.

עוד צעד בדרך לריפוי אנמיה חרמשית

ד"ר איל הנדל מהפקולטה למדעי החיים והמכון לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן זכה במענק במסגרת קונסורציום אירופאי לעריכה גנטית. המענק בסך כ-6 מיליון יורו יאפשר לד"ר הנדל לקדם את מחקרו לריפוי אנמיה חרמשית ומחללת בטא תלסמיה. ד"ר הנדל הוא מומחה בינלאומי בעריכה גנטית ובשימוש בטכנולוגית קריספר (CRISPR) לפיתוח אסטרטגיות לריפוי מחלות הקשורות למערכת הדם והחיסון.

Subscribe to