חשיפה לחוויה טראומטית עלולה להוביל להפרעת דחק פוסט-טרואמטית – PTSD, הגורמת למוגבלות נפשית בקרב אנשים פגיעים. נכון להיום אין טיפול המספק הקלה ארוכת טווח לסובלים מההפרעה. מחקר בן שבע שנים שבוצע במעבדה של פרופ' גל ידיד מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, בחן את הגורמים הגנטיים ל-PTSD ומצא שניתן לנטרל אותם באמצעות תוספי תזונה בלתי רעילים שיספקו הגנה מתמשכת ויינתנו באמצעות טיפול מובנה. מדובר בטיפול מותאם אישית שנבנה על בסיס סוג הטראומה והרקע הרפואי. במחקר אף נמצא שבאמצעות סממן שנמצא בדם ניתן לחזות למי יש פוטנציאל גבוה יותר לסבול מ-PTSD.

ד"ר גדעון אלעזר, ממגמת לימודי מזרח אסיה בתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן, מספר על האיש שחותמו עדיין ניכר ממזרח למערב.

צ'ינגיס חאן נולד בשנת 1162 בקירוב בשם טמוג'ין, כבנו היתום של מנהיג שבט שולי בפינה נידחת בערבה המונגולית. על פי הספר "ההיסטוריה הסודית של המונגולים" שנכתב לאחר מותו, נסיבות לידתו של טמוג'ין בישרו על הישגיו האדירים: הוא יצא מבטן אימו כשקריש דם אחוז באגרופו הקמוץ, אות לעתידו כמנהיג גדול.

המרכז הרב-תחומי לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן פתח תואר מוסמך במדעים (MSc) בינלאומי חדש וייחודי בשיתוף עם המכון הטכנולוגי של ליסבון. תואר משותף לשתי אוניברסיטאות הוא דרך לשלב כוחות ולהציע לסטודנטים ולסטודנטיות את ההשכלה הטובה ביותר בתחומי העניין שלהם. עבור הסטודנטים הישראלים זוהי הזדמנות לשלב לימודים באחד מהמוסדות האקדמיים המובילים באירופה.

ההיסטוריוגרפיה של התנועה הציונית מדגישה את ההיבטים הפוליטיים והאידיאולוגים ומדחיקה את התחייה התרבותית שחוללה הציונות. אבל דמותו הרב גונית של ז'בוטינסקי מדגימה את מרכזיותה של התרבות אפילו במעגלים הפוליטיים המובהקים ביותר של הציונות. ז'בוטינסקי כפוליטיקאי, היה שותף בולט לא פחות גם בתרבות העברית כסופר, פובליציסט ומתרגם מחונן. כפי שכתב הוא עצמו בראשית שנות העשרים: "ה'שעשוע' שלי זאת ספרות. אני מטבעי יושב אוהל, והבריות תמיד סחבו אותי לפוליטיקה".