בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן בצפת, התקיים טקס הענקת מלגות ע"ש אילנה נאמן, אשר נרצחה באסון מעלות.
המלגות הוענקו לשני סטודנטים מצטיינים המקדמים עשייה קהילתית הודות לנדיבותו של מר אילן שוחט, המבקש להנציח את דודתו, אילנה.
הגן ממוקם בלב הקמפוס בצמוד לטיילת ע"ש לילי שאפל - הציר המוביל אל פארק האחדות ע"ש משפחת דהאן. ציר זה תוכנן בהשראת הטלית והצבע השליט בו הוא לבן, המאחד את כל הצבעים, וכמוהו - אחדות ישראל המלכדת את העם לגווניו ו-12 שבטיו.
גן זה ממוקם בצדו המזרחי של בנין הננו-טכנולוגיה, שהוא אמנם הגבוה בקמפוס אך בבסיסו ניצבת התודעה כי אין האדם אלא כאין וכאפס מול עוצמתו וגדולתו של האל.
הגן מדגיש ברוחו את דבריו של המשורר אדמיאל קוסמן – בשירו "מזמור":
עיצוב האדריכלי בגן זה מושפע בעיקר מדבריו של הרמח"ל, במסילת ישרים פרק ג': "נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא. ועכשיו משנברא יפשפש במעשיו ... הא למה זה דומה?
גן המבוסס על דגם של בית כנסת גלילי עתיק. הגן מוקף ב-12 עמודים, לזכר 12 השבטים. ברצפתו הוטבע פסיפס משוחזר, שיוצר בהתאם לפסיפס אותנטי שנמצא בבית הכנסת העתיק בבית אלפא. סביב הפסיפס ממוקמים מושבים בצורת ח' לשם התכנסות.
הגן נבנה בהשראת אברי הפריון הנשיים. בזרימתו הטבעית פורץ שביל הגן הראשי בין הבניינים ומדמה תהליך של לידה רעיונית ורוחנית. כחלק מהמחווה הנעשית בגן זה לרוח הנשית נשתלו בו עצי פרי שמניבים פירות להזנה ולהנאת המבקרים בו.
במתחם זה, המצוי ליד הבניין ע"ש יעקב ופייגא נגל, ניטעו כמה גנים בהשראת פסוקים ורעיונות מתוך שיר השירים. גנים אלו, בדומה לכתובים, הם מחווה בולטת מצד אחד לחקלאות הקדומה ומצד שני לשירי האהבה לטבע שמביעים את אהבתו של עם ישראל לאלוהיו.
גן האוזן ממוקם בין בניין המחלקה לפסיכולוגיה לבניין המרכז לחקר המח.
הציר הלבן
ציר הדרך הראשי, המחבר את הקמפוס הדרומי עם הצפוני נבנה כטיילת ומשמש אזור מפגש לסטודנטים ומבקרים ממגוון תחומים ומקצועות. בבסיס התכנון הארכיטקטוני ובבחירת החומרים לטיילת נעשה שימוש בסמלים הלקוחים מן התרבות הישראלית והמסורת היהודית.
כמו כן שימשו השראה לגן, דבריו של המדען גלילאו גליליי שנחשב לאבי הפיזיקה המודרנית: "אל לנו לאנשים בעלי המוחות הסופיים לעסוק בדברים הקשורים באינסוף".
