איך נבנה הזיכרון הלאומי? מדוע אנחנו בוחרים לזכור דווקא אירועים מסוימים בהיסטוריה שלנו, וכיצד עוצב אותו זיכרון היסטורי במוחנו? ימי הזיכרון הלאומיים הם הזדמנות להרהר בשאלות האלה ובכך גם עוסק הפודקסט "איך נוצר הזיכרון הקולקטיבי" של ד"ר אהרון רוני קמפינסקי מהמערך לתוכניות ייעודיות באוניברסיטת בר-אילן. הפודקאסט זמין להאזנה בספוטיפיי  

מרכז סל ון גלדר לחקר הוראת השואה בראשותה של פרופ' זהבית גרוס מבית הספר לחינוך, אירח סמינר בינלאומי מחקרי בהשתתפותם של חוקרים בכירים בתחום הוראת השואה מאוניברסיטאות מובילות בישראל, סין, ארצות הברית, דרום אפריקה, ברזיל, אוסטרליה, גרמניה, אוסטריה, שבדיה, הולנד, גרמניה, אוסטריה, איטליה, צ'כיה, פולין, ספרד, סרביה ומקדוניה. הסמינר המחקרי התייחד בכך שהשתתפו בו חוקרים מוסלמים, נוצרים ויהודים. על פי פרופ' גרוס, מדובר באירוע בינלאומי של הצדעה לזיכרון השואה.

בכל שנה מציינת אוניברסיטת בר-אילן את מעברם של אנשי ונשות סגל בכירים ממעמד של פרופסורים מן המניין למעמד של פרופסורים אמריטי. לכאורה מדובר בפרישה לגמלאות, אך בפועל רוב האמריטי ממשיכים לחקור, ללמד ולפרסם מחקרים ומאמרים עוד שנים ארוכות. שינוי הסטטוס הוא הזדמנות להביט לאחור ולסקור את הישגיהם של הפרופסורים הוותיקים, להוקיר אותם ולהודות להם על תרומתם לאוניברסיטה ולתחומי המדע שבהם הם עוסקים – בדרך כלל מדובר בפרויקט חיים ארוך שנים שלו השפעה מהותית לשדה ידע אחד לפחות. במקרים רבים השותפים והשותפות לדרך הם תלמידים לשעבר שהפכו לפרופסורים בעצמם ולעמיתים.