טקס הענקת תוארי דוקטור לפילוסופיה לשנת תש"פ נערך לראשונה במתכונת מקוונת. הטקס חותם עבור הבוגרים תקופה ארוכה ומאומצת של למידה, חשיבה מקורית משפיעה ומחקר, ולכן הוא חשוב ומרגש במיוחד עבורם.

לאחר הטקס יצאו הדוקטורים הטריים לדרכם מצוידים בידע מדעי נרחב ובערכים אנושיים שספגו באוניברסיטת בר-אילן, במטרה להשפיע על המדע ועל החברה בעתיד.

השנה קיבלו את התואר 291 סטודנטים, 61 אחוזים מהם נשים. הפקולטה למדעי החברה העמידה 68 בוגרים. הפקולטה למדעי היהדות עם 46 בוגרים, 43 בלימודים בין-תחומיים, 40 במדעים מדויקים, 32 במדעי החיים, 28 במדעי הרוח, 17 ברפואה, 9 במשפטים ו-8 בהנדסה.

טקס הנחת אבן הפינה לבניין מדעי המחשב ע"ש אלכסנדר גראס באוניברסיטת בר-אילן התקיים השבוע במעמד נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריה צבן,יו"ר ועדת הקבע שלמה זהר , המשנה לנשיא פרופ' משה לוינשטיין, סגנית הנשיא לפיתוח משאבים ד"ר שרון גולדמן, רקטור האוניברסיטה פרופ' אמנון אלבק, מנכ"ל האוניברסיטה זהר ינון ונציגי התורמים, רוג'ר ומרינה גראס, אשר הבניין יהא קרוי ע"ש אבי המשפחה. הבניין יקום בלב הקמפוס, וייושמו בו עקרונות של בנייה ירוקה וסביבתית.

מהרגע שהעובר נוצר הוא מתפתח וגדל להיות אדם בוגר לפי תוכנית גנטית מדוייקת. האם ההזדקנות היא פשוט ההמשך של אותה תוכנית? רוב החוקרים משוכנעים שלא. למרות שתופעות הזיקנה, כמו קמטים, שיער לבן וירידה כללית בתפקוד של הגוף הן משותפות לכל בני האדם, בעצם מדובר בתוצאות של תהליך שחיקה והתבלות אקראית של התאים, הצטברות של המון נזקים לא מתוכננים כמו מוטציות גנטיות אקראיות או נזקים למבנה הדנ״א.

וכאן יש פרדוקס. איך תהליך שמתחיל באופן אקראי, לא מתוכנן ושונה בין אנשים שונים ואפילו בין תאים שונים באותו אדם, מוביל בסופו של דבר לאותן תוצאות ידועות מראש?

במחקר שפורסם זה בכתב העת NANO LETTERS הראו חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פתרון פשוט לסוגיה של הפרת איזון בגוף על ידי אפקט הפיזור באמצעות ננו-מקלוני זהב (GNR). חלקיקי ננו מבוססי זהב ידועים כבעלי תכונה ייחודית של קליטה אופטית גבוהה ופיזור מיוחד של אלומת אור. על ידי טפלול של אפקט הפיזור והתאמת הציפוי של ה-GNR הצליחו החוקרים לזהות שינויים בתכונות האופטיות של מקרופגים מסוג M1 ו-M2, בהתאמה, ולהשתמש בשינויים אלה כמדד לניטור שינויים פיזיולוגיים בגוף.

מחקרו של פרופ' גיל דיזנדרוק מהמחלקה לפסיכולוגיה נועד לבחון את התפיסה והציפיות של ילדים ישראלים ממי שממלאים את דמות המנהיג בעיניהם. נבדקו 128 ילדים בני 5 שהוצגו בפניהם סיטואציות שונות עם דמויות שהוצגו כמנהיגות וכלא מנהיגות ולראות כיצד ילדים יצפו שיתנהגו ובכך לשקף את המושג שיש להם ביחס למנהיגים.

מתוצאות המחקר עלה שבמקרים בהם דמויות המנהיג נדרשות לתרום או לעשות משהו למען מטרה משותפת, הציפייה היא שהמנהיגים ישלמו או יקריבו יותר. למשל במטלה שדרשה תשלום מסוים, הציפייה של הילד היא שהמנהיג ישלם יותר. במילים אחרות, הילדים מצפים ממנהיגים לא להיות בעלי זכויות יתר אלא בעלי חובות יתר לחברה.

בשנים האחרונות מחקרים רבים מאירים את הקשר שבין המיקרוביום – אוכלוסיית חיידקי המעיים המתקיימת בגופם של כל אחד ואחת מאתנו – ובין מצבי בריאות וחולי שונים. להרכב המיקרוביום והאיזון בין זני החיידקים שהוא כולל השפעות נרחבות על תפקודנו המנטלי והגופני. מחקר חדש מצביע על קשר בין חיידקי המעיים לבין עלייה במשקל בקרב חולות בסרטן השד המטופלות בכימותרפיה. את המחקר יזמה ד"ר איילת שי, מנהלת המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי לגליל, והובילה אותו יחד עם פרופ' עמרי קורן מהפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי BMC Medicine.