יום דרווין
בכל שנה ב-12 בפברואר, מצוין ברחבי העולם יום הולדתו של אבי תורת האבולוציה, צ'רלס דרווין. על חשיבותו הקריטית של דרווין לביולוגיה אמר החוקר תאודוסיוס דובז'נסקי: "אין משמעות לדבר בביולוגיה אלא לאור תורת
אוניברסיטת בר-אילן דורגה במקום השני בשביעות רצון הסטודנטים בסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. הסקר בדק את שביעות רצון הסטודנטים בפרמטרים רבים, שכולם הושפעו מסמסטר האביב האחרון, ברקע משבר הקורונה. במקום הראשון בסקר דורגה האוניברסיטה הפתוחה, שמתאימה במהותה ללמידה מהבית
לאחר שאדם מחלים משימוש בחומרים ממכרים כמו סמים ואלכוהול, הוא ניצב בפני האתגר של תחזוקת מצבו החדש. גישות שונות לתחזוקת ההחלמה יחד עם גורמים אישיותיים וחברתיים ישפיעו על סגנון התחזוקה והצלחתו. מחקרם של ד"ר קרן גואטה ופרופ' נתי רונאל מהמחלקה לקרימינולוגיה בבר-אילן יחד עם פרופ' גילה חן מהמכללה האקדמית אשקלון, נשען על גישת ההתמקדות באדם ומטרתו הייתה להשוות שני נתיבים של תחזוקת ההחלמה משימוש בחומרים ממכרים: נתיב השינוי העצמי ונתיב השינוי הטיפולי.
בכל שנה ב-12 בפברואר, מצוין ברחבי העולם יום הולדתו של אבי תורת האבולוציה, צ'רלס דרווין. על חשיבותו הקריטית של דרווין לביולוגיה אמר החוקר תאודוסיוס דובז'נסקי: "אין משמעות לדבר בביולוגיה אלא לאור תורת
ב-19 בפברואר 1473 נולד ניקולאוס קופרניקוס, המדען שהתעקש שכדור הארץ מסתובב סביב השמש ולא ההפך מכך
אופק בירנהולץ, אסטרופיזיקאי מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, כותב על האיש שקרא תיגר על המוסכמות והיה נאמן לדרכו המדעית.
בפברואר 1902 הוצא מהחוק בסין המנהג הדכאני לקשירת רגלי הנשים, שתחילתו מיוחסת לקיסר לי יו, שחי במאה ה-10, תקופת שושלת סונג
האהבה לשירה בציבור, בקרב רבים בחברה הישראלית ובכלל, מתחזקת בעיתות משבר. ב-4 בפברואר חל יום הולדתה של שרל'ה שרון, הדמות המזוהה ביותר עם השירה בציבור בישראל
ז'ול ורן שנולד ב-8 בפברואר, זכור בזכות יצירות המופת הספרותיות שלו, שזכו לעיבודים קולנועיים וטלוויזיוניים רבים. הוא היה סופר שבישר את ספרות המדע הבדיוני וגם דוגמה להשראה המתקיימת בין תחומי דעת שונים
ד"ר מיכל זלצר לביד, ראשת התוכנית ללימודי אסיה באוניברסיטת בר-אילן, כותבת על לידתו ומותו של המנהג הדכאני. מסופר שהקיסר לי יו העריץ את פילגשו שנהגה לקשור את רגליה בזמן שרקדה. מהחצר הקיסרית חלחל המנהג לנשות המעמד הגבוה, ובתקופת שושלת מינג (מאות 17-14) הפך נפוץ גם במעמדות הנמוכים. מאז ועד תחילת המאה ה-20 נהגו מרבית נשות סין לקשור את רגלי בנותיהן.
ד"ר טלילה אלירם מהמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן כותבת על התופעה, שאפילו בימים של סגר ומחלוקות פוליטיות גורמת לכולנו לשיר בפה אחד ולהרגיש ביחד.
השירה בציבור היא תופעה אופיינית בתרבות הישראלית. היא קיימת מתקופת העליות הראשונות לארץ, תחילה בהתיישבות העובדת, ובהמשך גם בערים הגדולות. רפרטואר השירה בציבור מורכב בעיקרו מהשירים המכונים "שירי ארץ ישראל", השירים המוקדמים יותר בתולדות הארץ, שתוכנם בעיקר היסטוריה, נופים ואהבת הארץ, אך גם שירים חדשים יותר שרוב הקהל יכול להתחבר אליהם.