כאשר אדם מגדיר מהי קבוצת החוץ שלו, כלומר הקבוצה האחרת מזו שאליה הוא משתייך, הוא למעשה מתחזק את זהותו האישית הן עבור עצמו והן כלפי הזולת.  

מחקר זה עוסק ברגשות שאנשים מבטאים כלפי חברים בקבוצת החוץ. תחושת גועל היא שלילית, אך בשונה מרגשות שליליים אחרים כמו שנאה, היא אינה קשורה באופן מובהק לאלימות ולכן מתקבלת ביתר סובלנות. מחקר שעשתה ד"ר מעין קציר מאוניברסיטת בר-אילן, עם שותפיה מתן הופמן ופרופ' נירה ליברמן מאוניברסיטת תל אביב, מנבא מה אנשים מסיקים על הגישות, האמונות והאופי של אדם המבטא גועל כלפי קבוצת חוץ.  

היכולת לאינטראקציה עם ילדים אחרים מהווה אתגר משמעותי עבור ילדים בספקטרום האוטיסטי. אך ניתן לקדם יכולת זו באופן משמעותי באמצעות התערבות חברתית בסביבתם החינוכית, שמתמקדת בתחומי הליבה בגיל הרך: היכולת לשחק, לשוחח וליצור פעילות אינטראקציה משותפת עם בני גיל דומה. מחקר בהובלתה של פרופ' נירית באומינגר-צביאלי מבית הספר לחינוך, שפורסם בכתב העת Journal of Autism and ,Developmental Disorders התמקד בשיטת Preschool Peer Social Intervention. שיטה זו של התערבות, הייחודית לישראל, מעודדת משחק חברתי, שיח ואינטראקציה בין ילדים עם ASD ובין ילדים ללא ASD, מאותה קבוצת הגיל (6-3). 

דיוק אמפתי הוא יכולת טיפולית חשובה, העומדת בבסיס התערבויות טיפוליות רבות. מחקר של ד"ר דנה אציל-סלונים ושותפיה בדק את יכולת המטפלים לדייק בזיהוי הרגשות החיוביים והשליליים של המטופלים שלהם, ואת הקשר בין דיוק אמפתי זה לבין תוצאות הטיפול. 

תופעת הסנכרון, שבה מערכת מורכבת פועלת כגוף אחד, מתקיימת בסדרי גודל שונים: מחלקיקים תת-אטומיים, דרך תאים בגוף, חברים בקבוצות של בעלי חיים או בני אדם, ועד גלקסיות. סנכרון של קבוצה מהותי לבני אדם וחיוני לבריאותנו הגופנית והנפשית; ואולם, הסנכרון בין בני אדם ברשת מורכבת לא נחקר עד היום, על אף שהוא הכרחי להבנת מנגנוני קבלת החלטות במדעי הפוליטיקה  והכלכלה, הרפואה (התפשטות מחלות, למשל), התקשורת (למשל הפצת פייק-ניוז) ועוד ועוד.