מתחילת המאה ה-20 עלתה תוחלת חיי האדם ב-70 אחוזים, בעיקר בעקבות המצאת האנטיביוטיקה, שהובילה לירידה ניכרת בסיבוכים כתוצאה מזיהומים. וכך, תינוק מערבי שנולד בתחילת המאה העשרים חי כ-50 שנה, ואילו היום הוא עתיד לחיות כ-80 שנה.

האם חשוב להבין מה עובר לאנשים אחרים בראש? ומה לגבי מה שעובר בראש שלנו עצמנו? שלושה עשורים של מחקר מראים שהתשובה היא כן. מחקרים אלו התמקדו ביכולת אנושית שמכונה "מנטליזציה": היכולת לחשוב על המצבים הנפשיים – כולל רגשות, מחשבות ואמונות – של עצמנו ושל אחרים.

הכירו את ד"ר יוגב קיויתי, מהמחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן, שמחקרו עוסק במנטליזציה ובניסיון לסייע לאנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית. בימים אלו הוא עובד על פיתוח של התערבויות קצרות לשיפור יכולות מנטליזציה שניתן ליישמן בחיי היום יום בקרב אנשים המאובחנים עם הפרעות אישיות גבולית.

פרופ' מוטי נייגר חוקר ומרצה בתחומים הנוגעים לקונפליקטים במדיה ולתקשורת פוליטית, על אתיקה עיתונאית וחופש העיתונות ועל תחום תוכניות המציאות.

יותר מ-250 מיליון בני אדם בעולם סובלים מדיכאון קליני, ועם השנים שכיחות המחלה הולכת וגדלה. על אף שקיימים טיפולים רבים לדיכאון, כגון פסיכותרפיה וטיפול תרופתי, יש שונות רבה באופן שבו אנשים מגיבים לטיפול וכמחצית המטופלים כלל לא מראים שיפור משמעותי.

יעילות הטיפולים לא השתפרה ב-40 השנים האחרונות וכיום האתגר המרכזי של המחקר בתחום בריאות הנפש הוא לחזות ולבחור את הטיפול המתאים ביותר עבור הפרט הסובל מדיכאון.

מה חוות נשים בתקופה הסמוכה ללידה ומיד אחריה, מה קורה לבני המשפחה בתקופה זו, ואיזו השפעה יש למגפת הקורונה על נשים אלה ובני משפחתן? הכירו את ד"ר רנה בינה מבית הספר לעבודה סוציאלית בבר-אילן החוקרת את בריאות הנפש של נשים בתקופה הסב-לידתית ואת השירות הניתן להן ברמה האישית והמשפחתית, הן בהיבט של אנשי המקצוע - עובדים סוציאליים ואחיות, והן בהיבט הארגוני של נותני השירות - משרד הבריאות וקופות החולים.